מארץ הקודש לביתך

אז איך הכל התחיל?

תמיד אהבתי עצים, תמיד אהבתי את האדמה.

ריח העצים שיכר את דמיוני.

צמרות העצים היו כמו חופה שנגעה בשמיים, עוטפת אותי בירוק ומעוררת השראה בכל חלומותיי. כילדה, הייתי משוטטת בחורשה ליד ביתנו, אוספת אצטרובלים ומגלפת עץ בסכין מטבח שהגנבתי מהבית.

הצורות האינסופיות של העצים, התהליכים שהם עוברים מרטוב לייבוש, הצבעים והריחות - כל זה ריתק אותי.

עבורי, עצים היו מגרש המשחקים הגדול ביותר בעולם, כזה שלא מפסיק להשתנות ולהתחדש.

חלקתי את האהבה הזו עם אחי הצעיר; היינו אוספים יחד פטריות, אוספים אצטרובלים לסעודות שבת, או סתם קוטפים עלים ואוספים זרדים.

אהבה ותשוקה זו מעולם לא נשכחו.